הקריטריונים להכנסת ידיעה חדשותית
תדירות-תדירותו של אירוע הוא טווח הזמן בין הכנת הכתבה לבין שידורה. ככל שטווח זמן זה סמוך לשידור החדשות באמצעי תקשורת, כן גדל הסיכוי שהאירוע ייתפס כחדשותי. גורם זה יוצר העדפה של אירועים קצרים ומהירים, התרחשויות מתמשכות ידווחו רק אם וכאשר יגיעו לשיאן הדרמתי.
שליליות-(נגטיביות) אירועים שמדווחים על פי מדד השלילה שכלול בהם. העדפת השלילה נובעת, משיקולים של תדירות הופעת אירועים שליליים (טבעם שהם מתרחשים יותר מהר מתהליכים חיוביים הנמשכים זמן ממושך).
חד משמעותיות- ככל שהאירוע הוא יותר ברור וחד משמעי, ופשוט להבנה, כן גובר הסיכוי שידווחו עליו.אירוע כזה יועדף תמיד על אירועים שמשמעותם אינה ברורה ושאפשר להסיק מהם דבר והיפוכו.
המשכיות-ברגע שאירוע עבר את "מחסום החדשותיות" הוא יוסיף להיות נושא לדיווח במשך זמן מה גם כאשר אירועים "חדשותיים" יותר עדיין לא יזכו לסיקור. הסיבה לכך טמונה, מצד אחד, בשגרת עבודת המערכת, ומצד אחר בעובדה שאחרי שהאירוע כבר מדווח ומוכר גם "משמעותו" ברורה לעיתונאים
הפתעה-גורם זה הוא לכאורה מנוגד לקודם, ואכן החוקרים מסייגים אותו וטוענים שאירוע אמנם צריך להיות מפתיע, אך בגבולות של סבירות צפויה. אירוע מפתיע יכול להיות משני סוגים, אירוע שאינו מתוכנן , ומשום כך התרחשותו היא בגדר הפתעה , ואירוע חריג, שהתרחשותו היא בניגוד לצפוי.
קומפוזיציה-המהדורה המשודרת, שלא כמו גלון של עיתון, ערוכה בצורה קווית מן ההתחלה לסוף, ובנויה בדרך כלל על רצף תוכני מסוים, מה שמחייב קישור בין הידיעות המרכיבות אותה. ידיעות בעלות "ערך חדשותי" נמוך שאינו עובר את מחסום החדשותיות, נכללות לא פעם במהדורה המשודרת ברדיו או בטלוויזיה משום שהן משמשות לקישור בין הידיעות החשובות ומסייעות לעורכי החדשות לבנות מוצר בעל מבנה רציף, המניח את דעתם
התאמה לציפיות-ככל שהאירוע עולה קנה אחד עם דבר מה שאנו חוששים ממנו, או לחלופין, שאנו מבקשים שיקרה, כן גוברים הסיכויים שייהפך לחדשה. דברים המצויים הרחק מעבר למעגל הציפיות או החששות שלנו לא ייקלטו.
משמעותיות-יועדפו אירועים שקהל היעד מיודע אליהם, השייכים לעולם התכנים שלו והקרובים לו קרבה תרבותית. עם זאת ידווח גם על אירועים שהתרחשו במקומות רחוקים, אם יש בהם משום משמעות או נגיעה לקהל היעד
הפתעה-גורם זה הוא לכאורה מנוגד לקודם, ואכן החוקרים מסייגים אותו וטוענים שאירוע אמנם צריך להיות מפתיע, אך בגבולות של סבירות צפויה. אירוע מפתיע יכול להיות משני סוגים, אירוע שאינו מתוכנן , ומשום כך התרחשותו היא בגדר הפתעה , ואירוע חריג, שהתרחשותו היא בניגוד לצפוי.
קומפוזיציה-המהדורה המשודרת, שלא כמו גלון של עיתון, ערוכה בצורה קווית מן ההתחלה לסוף, ובנויה בדרך כלל על רצף תוכני מסוים, מה שמחייב קישור בין הידיעות המרכיבות אותה. ידיעות בעלות "ערך חדשותי" נמוך שאינו עובר את מחסום החדשותיות, נכללות לא פעם במהדורה המשודרת ברדיו או בטלוויזיה משום שהן משמשות לקישור בין הידיעות החשובות ומסייעות לעורכי החדשות לבנות מוצר בעל מבנה רציף, המניח את דעתם
התאמה לציפיות-ככל שהאירוע עולה קנה אחד עם דבר מה שאנו חוששים ממנו, או לחלופין, שאנו מבקשים שיקרה, כן גוברים הסיכויים שייהפך לחדשה. דברים המצויים הרחק מעבר למעגל הציפיות או החששות שלנו לא ייקלטו.
משמעותיות-יועדפו אירועים שקהל היעד מיודע אליהם, השייכים לעולם התכנים שלו והקרובים לו קרבה תרבותית. עם זאת ידווח גם על אירועים שהתרחשו במקומות רחוקים, אם יש בהם משום משמעות או נגיעה לקהל היעד
גורם הסף-לפני שאירוע זוכה להיות מדווח, עליו "להתגבר" על מעין – "סף של הבחנה" - ככל שיהיו בו יותר מרכיבים של גודל, או של כמות או של עוצמה, כן גדל הסיכוי שאכן ידווח.
מדינות ואנשי אליטה-ככל שהאירוע נוגע יותר למדינות אליטה (אֵלִיטָה- עִילִית, השכבה החברתית הגבוהה ביותר) כן גדל הסיכוי שידווח. מטבע הדברים יש בנדון כללים של "שכל ישר" אך מעבר לכך פועל כאן בצורה מובהקת תהליך "הנבואה המאמתת את עצמה", דהיינו, מי ששייך לאליטה זוכה לסיקור, ולפיכך מה שמסוקר אותה הוא כי הוא חלק מן האליטה . התוצאה היא שמי שאינו מוכר כחלק מהאליטה יקשה עליו מאוד לזכות בחשיפה באמצעי התקשורת, וזו אחת הסיבות לתפקיד שממלאים אמצעי החדשות באישושו ובהנצחתו של המצב הקיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה