ההצדקות המוסריות לחופש הביטוי-
א. חופש הביטוי כאמצעי לגילוי אמת- סטיוארט מיל: הטיעון הראשון בזכות חופש הביטוי מדגיש את חשיבות הדיון החופשי וחסר הגבלות כחלק הכרחי מתהליך גילוי האמת. עיקרון זה נכון ברמה הפשוטה ביותר: הגבלות על חופש ביטוי פוגעות באפשרות שלי להשיג את כלל העובדות בדרך לגיבוש דעה אמיתית. אבל, כפי שמרחיב הפילוסוף והמדינאי סטיוארט מיל, החתירה לאמת מחייבת את יסוד חופש הביטוי לא רק כדי שאוכל לגלות עוד עובדות נסתרות שאינני יודע אותן. לדעתו,ניתן לגלות את האמת אך ורק תוך עימות ישיר של העמדה שלי מול כל העמדות המתנגדות לה.
ב. חופש הביטוי כאמצעי למיצוי עצמי: ההסבר השני נוגע לאינטרס הפרטי, וכדבריו של השופט אגרנט:" עניינו של כל אדם, באשר הוא אדם, לתת ביטוי מלא לתכונותיו וסגולותיו האישיות, לטפח ולפתח עד הגבול האפשרי את האני שבו. אמנם מדובר באינטרס פרטי, אבל גם האינטרס זה הוא תנאי לקיומה של מדינה דמוקרטית וחופשית, שכן "המטרה הסופית של מדינה כזאת היא לאפשר לבני אדם לפתח את סגולותיהם".
ג. חופש הביטוי כאמצעי להעמקת הדמוקרטיה: ההסבר השלישי קשור לעצם הגדרתה של הדמוקרטיה כמשטר רצון העם. כדי לאפשר דמוקרטיה אמיתית יש צורך להציג לפני הבוחרים את מרב המידע הדרוש לשם קבלת החלטה מושכלת בבואם לבחור את נציגיהם. וכדברי השופט שמעון אגרנט:" מכיוון שהמושלים אינם אלא נציגים של העם שבחר אותם באופן דמוקרטי, אשר על כן רשאי הוא בכל עת להעביר את מעשיהם המדיניים תחת שבטו,אם כדי לגרום לתיקון מעשיהם, ואם כדי להביא לפיטורים או להחלפתם". ברור שעצם ההבעה של רצון העם וביקורתו תלויה בקיומו של חופש הביטוי במגוון דרכים: החל בהפגנה מאורגנת וכלה בסאטירה פוליטית בטלוויזיה.
ד. חופש הביטוי כאמצעי ליציבות חברתית: על פי נימוק זה, חופש הביטוי מאפשר לעמדותיהם של קבוצות מיעוט להשמע במרחב הציבורי. בכך משתחרר הלחץ של אותן קבוצות המרגישות לעיתים מאוימות על ידי קבוצת הרוב. אי לכך, בחברה דמוקרטית חופש הביטוי מאפשר סובלנות וקיום בשלום למרות מחלוקות חברתיות. זאת בניגוד למצב שבו המיעוטים מרגישים שדעותיהם אינן יכולות להשמע בציבור, ולא נותר להם אלא לפעול, ולעיתים אף לפעול באלימות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה